יום ראשון, 23 באוגוסט 2015

ירקות כבושים במלח- ללא שטחים

פשוט להכין, נשמר זמן ארוך יחסית וכמה טעויות אפשר לעשות בדרך.....

אז הינה כמה כללים בסיסים לכבישה נכונה, כמה טיפים שלי התאימו והרבה ענין של טעם ומה בדיוק יש בבית. אבל הכי הכי חשוב לחזור ולנסות עד שאתם מוצאים את  המינון/ שילוב/תיבול שמתאים לכם.

כלללים חשובים-
  • עיקור הצינצנות מונע יצירת עובש וקילקול החמוצים ( או הריבות) שעמלתם להכין. ישנן שתי שיטות עיקור-
  1. לחמם תנור ל- 160 מעלות לשטוף היטב את הצינצנות ולהכניסן לתנור ל- 10 דקות, לתת להן להתקרר ומיד להשתמש.
  2. להכניס את הצינצנות השטופות לסיר עמוק למלא אותו מים לכיסוי ולהביא לרתיחה, להמשיך להרתיח 10 דקות. להוציא את הצינצנות וליבשן הפוכות על מגבת מטבח נקייה.
  3. לא לשכוח את המיכסים והגומיות יש להשרות במים רותחים למספר דקות.
  • מים רותחים או מים בטמפרטורת הברז- אין הרבה חשיבות לכך אך לדעתי עם מים חמים ישנו זירוז של הכבישה וצבע הירקות משתנה יותר מהר.
  • תמיד להוציא את הירקות מהצינצנת עם מזלג או כף או כל כלי שנוח לכם אך לעולם לא עם הידים- הכנסת הידים וגם הנקיות ביותר מעודד צמיחת בקטריות ומהר מעוד הופך את הירקות והנוזל לעכורים לבנבנים ולא אכילים.
  • להמנע משמש ישירה על הצינצנות, ביחוד בקיץ בארצנו החמה לא רוצים לבשל אותם רק להחמיצם קלות.
  • המתכון כללי וגמיש- מה שיש, מה שבעונה, מה שאוהבים, הרבה או מעט הכל תלוי בכם.

ירקות כבושים

הירקות-
לבחור ממה שיש -מלפפונים קטנים וקשים, כרוב, כרובית, קולורבי, פלפל אדום, שעועית ירוקה, גזר, ואני הכי אוהבת לימון פרוס דק דק.
אפשר לחתוך לחלקים גדולים יותר או פחות. אפשר לשלב מספר ירקות או רק סוג אחד.

התיבול-
סלרי עלים וגבעולים, שום שלם חצוי לרוחב או שיניים בודדות קלופות או לא ( תלוי בכמה טעם שום אתם רוצים), שמיר, פלפל חריף טרי אדום או ירוק, פלפל חריף מיובש, עלי דפנה, גרגרי פלפל שחור שלם, כורכום. 
שילובי תיבול שאהבתי-
הקלאסי- שום , שמיר, סלרי ופלפל חריף- הכי מתאים למלפפונים אך עובד מצויין גם לירקות אחרים.
הצהוב- שום, כורכום פלפל ירוק חריף- נהדר עם מגוון ירקות חתוכים לגודל בינוני.

הנוזלים-
על כל כוס מים כף שטוחה של מלח גס. להמיס היטב או בהרתחה או עם עירבוב סבלני. את המים הרותחים אפשר לקרר קודם או לשפוך על הירקות חם ולקרר לפני סגירת המכסה.





ההכנה בשלבים-
  • מעקרים את הצינצנות.
  • בינתיים מרתיחים את המים המלח והתבלינים היבשים ( כורכום, פלפל חריף יבש, גרגרי פלפל שחור וכו') ומניחים בצד לקירור.
  • חותכים את הירקות השטופים לגודל שרוצים.
  • בתחתית הצינצנת מניחים חלק מהתבלינים- שום, שמיר, סלרי וכו'.
  • מסדרים בשכבות בצפיפות בצינצנת גדולה ( אני משתמשת בצינצנת של 3 ליטר- אך אין מניעה להכין מספר צינצנות קטנות במגוון טעמים ותיבולים).
  • בשכבה העליונה דוחסים עוד מהתבלינים.
  • מוזגים פנימה את הנולים שהתקררו. דואגים שהם יכסו את הירקות והתבלינים לגמרי.
  • סוגרים היטב ומניחים במקום מואר, לא בשמש,  בין 2-6 ימים תלוי ברמת הכבישה שאוהבים.

את המתכונים אני נותנת לכם באהבה רבה.

אשמח מאוד לשמוע מכם- מה חשבתם, האם ניסיתם, הצליח? או חלילה לא? רוצים לדעת אם אפשר לשנות 
משהו? היה משהו לא ברור? כתבו לי בתגובות כך שאדע.

בתאבון
פז

4 תגובות:

  1. הי פז, כל הכבוד על הכנת החמוצים. עם זאת, בתור אחד שמתסיס לא מעט ירקות, יש לי מספר הערות לגבי הרקע המדעי -

    כבישה במי מלח היא בעצם התססה, בה חיידקים מזן מסוים (חיידקי תסיסה לקטית, אותם אלה שאחראים להפיכת חלב ליוגורט) אוכלים סוכרים ופולטים חומצה, שהיא בעצם מה שגורם לטעם החמוץ. מסיבה זאת עדיף שלא להשתמש במי ברז, מאחר והכלור מעכב את החיידקים האלה. בנוסף, מומלץ שלא להשתמש במים חמים, מהסיבה שגם זה עלול להרוג חיידקים (החיידקים האלה הם מה שהופך ירקות כבושים לדבר כל כך בריא - פרוביוטיקה).

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה TFP על הרקע המדעי,
      אהבתי אותם כמו שהם אך אקח זאת לתשומת ליבי להבא.

      מחק
  2. פז - התלהבתי והכנתי . יצא קצת מלוח מדי - נראה לי שכף מלח גס על כל כוס מים זה יותר מדי.

    השבמחק
    תשובות
    1. פנינה כייף לשמוע שהתלהבת וניסית, פחות כיף שהתאכזבת, אך על יאוש חלק מהעניין הוא עניין של טעם. אפשר להוריד את כמות המלח אך אז יתכן שהירקות לא ישמרו לזמן ארוך, אך מצד שני אם אוכלים אותם למי אכפת אם לא נשאר כלום בסוף :-)
      אני מקווה שתנסי שוב ותגיעי לכמות המלח שטעימה לך.

      מחק