במיה תמיד הפחידה אותי, משהו כמו השמרים
פעם. ירק רירי שיכול לצאת ממש מגעיל אחרי שעות של עבודה ואז האכזבה.... ובכלל נורא
קשה להכין אותו פשוט לא שווה אפילו לנסות....
עם השנים אכלתי את הבמיה במגוון מתכונים –
עירקי עם קובה, הודי בקרי, מטוגן ועוד אך תמיד מחוץ לבית ותמיד העונג היה רב. לאחרונה
היא קרצה לי שוב והחלטתי לנסות אז כהרגלי עם חומרי גלם חדשים עשיתי מחקר באינטרנט,
בספרי בישול ושאלתי שאלות רבות. התוצאה היתה שבכל מקום שקראתי המליצו לטגן אותה
בשמן עמוק. זה ממש ממש אכזב אותי, כי ירק טעים שכזה למה צריך לטגן בשמן עמוק,
ירקות אני אוהבת לאכול בידיעה שהם יותר ירק משומן וכמה שפחות קלוריות כדי שאפשר
יהי לאכול ולאכול ולאכול.....
אתמול החלטתי שאני הולכת על זה אפילו אם
טיגון בשמן עמוק זו הדרך. בחרתי בדרך הקלה השתמשתי בבמיה קפואה. פתחתי את השקית
ופיזרתי את הבמיה הקפואה עדין על מגש התנור בשכבה אחידה כדי שהיא תפשיר. זה לקח
כשעה. ואז שנייה לפני ששפכתי שמן לסיר חשבתי
לעצמי אם שניצלים היום מכינים בתנור למה לא את הבמיה?! אז הדלקתי את התנור לחום של
200 מעלות בטורבו חיכיתי שהתנור יהיה חם מאוד. יצקתי כ- 3 כפות שמן זית וקורט מלח
גס על הבמיה ערבבתי אותה היטב והכנסתי לתנור ל- 20 דקות ופעם אחת באמצע ערבבתי את
הבמיה. בטח עכשיו כולם יגידו לי מה לא ידעת? אז זהו שלא ידעתי והנה גיליתי שזה
עובד.... מענין מתי בני בייתי יגידו שהספיק להם מבמיה וכדי שאני אתחיל להכין משהו
נוסף......
האתגר הבא לנסות את אותו הדבר עם במיה טרייה....
במיה ברוטב עגבניות
חומרים-
2 אריזות של במיה קפואה
5 כפות שמן זית
200 גרם עגבניות שרי חצויות
300 מ"ל רסק עגבניות ( אני השתמשתי ברסק עגבניות מבקבוק שמוכרים גם בסופר- אם משתמשים ברסק עגבניות רגיל מספיקה קופסה
אחת)
4-5 שיני שום פרוסות דק
מלח גס/ פלפל שחור גרוס דק
פפריקה חריפה ( לא חובה)
כף סוכר
מיץ מחצי לימון
מים לפי הצורך
הכנה-
- מפזרים את הבמיה הקפואה על מגש שיכנס אחר כך לתנור בשכבה אחת מאחרים בחוץ להפשרה.
- מדליקים תנור ל- 200 מעלות על טורבו ( המטרה היא לייבש את הריריות של הבמיה אך לא ליבש אותה).
- יוצקים כ- 3 כפות מהשמן זית וקורט מלח גס על הבמיה מערבבים היטב ומכניסים לתנור ל- 20 דקות.
- לאחר 10 דקות מערבבים מעט את הבמיה בתנור ואופים עוד 10 דקות נוספות.
- בינתיים מכינים את רוטב העגבניות-
- בסיר גדול מספיק בכדי להכיל את כל הבמיה אחר כך מחממים את שארית שמן הזית ומוסיפים אליו את חצאי עגבניות השרי, מטגנים אותן כ- 4 דקות ומוסיפים את שאר חומרי הרוטב בודקים את התיבול ומבשלים על אש נמוכה עד שהבמיה מוכנה.
- במידת הצורך מוסיפים מעט מים בכדי לדלל מעט את הרוטב.
- כאשר הבמיה מוכנה מצרפים אותה לרוטה העגבניות ומבשלים יחד מכוסה על אש נמוכה עוד 20 דקות.
- מגישים חם עם אורז לבן.
את המתכונים אני נותנת לכם באהבה רבה.
אשמח מאוד לשמוע מכם- מה חשבתם, האם ניסיתם,
הצליח? או חלילה לא? רוצים לדעת אם אפשר לשנות
משהו? היה משהו לא ברור?
כתבו לי בתגובות כך שאדע.
בתאבון
פז
רעיון נכון, אבל כל השלב של טיגון/אפיה הוא מיותר לגמרי. ריריות יש רק אם הבמיה חתוכה/פצועה, ולא שלמה. בנוסף, הריריות היא אפילו דבר חיובי כי היא מסמיכה את הרוטב.
השבמחקתודה רבה על התגובה שמעון.
השבמחקבסוף זה הכל ענין של מה אוהבים, ועל טעם ועל ריח לא נתווכח.